קבוצת עלייה: התימנים

הקבוצה הראשונה של עולים מתימן הגיעה לראשון - לציון בתשרי תר"ע, ספטמבר 1909. חודשים מספר קודם לכן עזבה שיירה, שמנתה מאתיים ועשרים נפש, את מחוז חידאן שבצפון תימן, בראשותו של הרב טביב בן אברהם, בדרכם אל ארץ ישראל. "ובאמת כל עליתנו לא"י" כותב הרב טביב "אינה לא משום גזרת מלך ולא מצד חוסר פרנסה ולא משום סיבה מהסיבות הגורמות לנדוד מארץ לארץ, אלא מרוב חשקה ואהבה לעלות לא"י". ימים רבים התענו האנשים בדרך המדבר, הותקפו על ידי שודדים והגיעו חסרי כול, חלשים ועייפים, אל העיר עדן ומשם, המשיכו בדרכם. בחול המועד סוכות תר"ע (1909) הגיעו לחוף יפו וכאן התפצלו: חלקם פנו אל רחובות והיתר, קבוצה בת שבעים וארבע נפש, הגיעו אל ראשון - לציון. בחודשים הראשונים לשהותם במושבה התגוררו בני הקבוצה ברפתות, באורוות ובמרתפי בית העם. בהמשך, קיבלו חלקת אדמה מוועד המושבה, ברחוב נחמה, ועברו להתגורר שם בצריפים. בחודש אלול תרע"ט, אוגוסט 1919, קנו התימנים מהאיכר אטקה אברמוביץ חלקת כרם בן ארבעים וארבעה דונם ועליה הקימו את שכונתם

"שיבת ציון"

. בשנת התרע"ב, 1912, הגיעה לראשון לציון קבוצה נוספת של עולים מתימן, מאזור שרעב שבדרום. הקבוצה מנתה שש-עשרה משפחות והייתה חלק מגל העלייה שעורר ש' יבניאלי, שליח "המשרד הארץ ישראלי". תחילה הצטופפו בארבעה צריפים, בדרום המושבה, שהועמדו לרשותם על ידי ועד המושבה. מאוחר יותר, בשנת התרפ"ב, 1922, נרכש בעבורם ועבור עולים נוספים מתימן שלא היה להם משכן קבע, כרמו של האיכר הלל הלל, בסמוך לשכונת "שיבת ציון", והוקמה שכונת

"נוה ציון"

.

מקורות

טובי, יוסי. אעלה בתמר, מאה שנות עלייה והתיישבות, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי ואגודת "אעלה בתמר", תשמ"ב יודילוביץ, דוד. ראשון- לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א, 1941. עראקי-קלורמן, בת ציון. יהודי תימן בראשון לציון (1909 - 1948), סיכום מחקר.