סמואל אוה חוה

שנת לידה: תרס"ד 1904

מקום לידה: גרמניה, אסן

שנת עלייה: תרצ"ב 1932

שנת הגעה למושבה: תרצ"ד 1934

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: אמנית, קרמיקאית

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תשמ"ט 1989

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

שייכות לקבוצות:
קבוצת עלייה: עולי גרמניה

אוה חוה סמואל נולדה באסן, גרמניה. הייתה בתו של רב הקהילה הליברלי. ספגה בביתה תרבות יהודית עשירה לצד תרבות העולם. למדה קרמיקה ופיסול בבית הספר לאמנות בעירה, בבית הספר לאומנות בשטוטגרט ובבתי ספר נוספים. עלתה לארץ בשנת התרצ"ב, 1932. תחילה התגוררה בירושלים. שם הקימה יחד עם המהנדס יצחק רייך את בית המלאכה הראשון לקרמיקה בישוב העברי "היוצר". שנתיים מאוחר יותר, התיישבה בראשון לציון. והקימה יחד עם פאולה אהרונסון את בית המלאכה "כד וספל". אוה סמואל הייתה חלוצת אמני הקרמיקה בארץ ישראל ונמנתה עם מייסדי אגודת הקרמיקאים בישראל. יצרה פסלי קרמיקה, אריחים, כלי יודאיקה וכלים שימושיים בטכניקות מגוונות. חוה יצרה גם עבודות קרמיקה ארכיטקטוניות: שנים עשר המזלות בקולנוע "קסם" בתל אביב (שנות ה-40 למאה העשרים); תבליט קיר למוזיאון העיר מינכן; תבליטי קיר לבית העם במושב סתריה (1965), לאולם "מופת" ברחובות, לבנק לאומי ברחובות, לבית "יד לבנים" בראשון לציון (תרומת האמנית) ולכניסה למרתף היקב בראשון לציון (1973). בתקופת מלחמת השחרור, עקב הקשיים בשירותי הדואר, החליטה המועצה המקומית בראשון לציון להנפיק בול בערך של 40 מיל לצורך קיום הקשר עם תל אביב והסביבה. מחמש ההצעות שהוגשו נבחרה הצעתה של חוה סמואל והונפק "הבול המשוריין". הבול מתאר מכונית משוריינת מלווה על ידי חייל חמוש ולצדו הדגל הלאומי. במשך שנים נמצא אוסף מעבודותיה במוזיאון ראשון לציון.