ליבונטין (לבונטין) זלמן דוד

שנת לידה: תרי"ז 1857

מקום לידה: מוהילוב, אורשה

שנת עלייה: תרמ"ב 1882

שנת הגעה למושבה: תרמ"ב 1882

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: בנקאי, מנהל בנק אפ"ק

שנת עזיבה: תרמ"ג 1883

לאן עזב: רוסיה

שנת פטירה: ת"ש 1940

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

המייסד זלמן דוד ליבונטין נולד ברוסיה. היה "אחד הראשונים" (כהגדרתו של ד. יודילוביץ) שהחל כבר בשנת 1880 ברוסיה "להטיף בעיתונים על רעיון ישוב ארץ ישראל". שנה אחת בלבד לאחר מכן, אחרי פרוץ הפרעות הראשונות ברוסיה, החל בצעדים מעשיים להגשמת הרעיון בהקימו אגודות של משפחות אשר הסכימו לעלות לארץ ישראל. בארץ, בשנת התרמ"ב, 1882, הקים את "ועד חלוצי יסוד המעלה" ונבחר לעמוד בראשו ובכך היה למנהיג הנבחר הראשון ביישוב העברי בארץ. מטרת ועד חלוצי יסוד המעלה הייתה לגאול קרקעות וליישבן וז.ד.ליבונטין, רכוב על סוס וחמוש בנשק, יצא הוא עצמו לסייר ברחבי הארץ ולתור אחר אדמה מתאימה. בקיץ התרמ"ב, 1882, נקנתה אדמת "עיון קרא" ובט"ו באב נוסד "המושב" ראשון לציון בהנהגתו של ליבונטין. העיקרון המנחה היה: שיתוף בעבודה ובהכנסות. כראש הוועד הראשון של המושבה, ליווה ז.ד.ליבונטין את תקופת הייסוד: את קבלת האישור מהממשלה התורכית ובניית הבתים הראשונים במושבה; את הנטיעות הראשונות; את פתיחת בית האולפנה הראשון; את הבעיות הביטחוניות והיחסים עם השכנים הערבים. שנים מאוחר יותר בנה במושבה מכספו בניין לספרייה ושמה נקרא על שמו ועל שם רעייתו. משהתבטלה השותפות בין המתיישבים הראשונים, שהחלו לקבל את עזרתו של הברון רוטשילד, התפטר ז.ד.ליבונטין מכהונת ראש ועד המושבה והקדיש את עצמו לעבודה בנחלתו: חרש וזרע וקנה בחברון זמורות גפנים ונטע את כרמו הראשון אשר במשך שנים רבות נקרא "כרם ליבונטין". בשנה השנייה, התרמ"ג, 1883, נאלץ ז.ד.ליבונטין לחזור לרוסיה, אל משפחתו אשר נשארה שם ואל עבודתו כבנקאי. עד לעלייתו השנייה לארץ בשנת התרס"ג, 1903, המשיך בפעילותו הציונית: כתב תזכיר לראשי "חובבי ציון" ובו הצעה להקים בנק של התנועה בא"י; היה אחד המצטרפים הראשונים להסתדרות הציונית העולמית והשתתף בקונגרס הציוני הראשון; הוזמן ע"י הרצל להצטרף להנהלת "אוצר התיישבות היהודים" - מוסד שהוקם ע"י הרצל בלונדון כדי לממן את המפעל הציוני. עפ"י דרישתו של ליבונטין, במטרה לפעול גם בארץ ישראל, הוקם בנק אנגלו פלשתין קומפני, הוא בנק אפ"ק, ומנהלו זלמן דוד ליבונטין.בבואו בשנית לארץ ישראל, יחד עם משפחתו, התיישב ליבונטין ביפו. במשך 25 שנים ניהל את בנק אפ"ק והשתדל שבנוסף להיותו בנק מסחרי, יהיה גם מוסד ציוני-יישובי-חינוכי: לחנך על ידו את הציבור לתפיסת מושגים כלכליים בריאים וליצור באמצעותו יחסים ידידותיים - מסחריים ומעשיים - עם הרשות ועם השכנים הערבים. קרקעות רבות נקנו בסיוע הבנק. היה הראשון שיזם וייסד את החברות לאשראי הדדי, על בסיס שיתופי, במושבות ובכך תרם לראשיתה של הקואופורציה היצרנית במושבות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה סיכן את חייו בנסיעות ללונדון ולפריז לשם השגת כספים לבנק. בדרכו חזרה לארץ, בשנת 1914, נאלץ להישאר באלכסנדריה וכמנהל בנק אפ"ק שם עשה רבות לטובת המגורשים מהארץ. הוא גם סייע להקמת הגדוד העברי הראשון שהקים ז'בוטינסקי. משחזר לארץ בשנת התרע"ח, 1918, התמסר לשיקומו של בנק אפ"ק ומאוחר יותר - לבניין בית הכנסת הגדול בתל אביב. בהגיעו לגבורות (שמונים שנה), הוכתר ז.ד.ליבונטין בתואר "אזרח כבוד" של המושבה ראשון לציון ורחוב נקרא על שמו. גם עיריית תל אביב זיכתה אותו בתואר אזרח כבוד.מכתביו: לארץ אבותינו, לתולדות עבודת חובבי ציון; רשימות ומאמרים בעיתונות; התכתבויות, דו"חות ותזכירים בענייני חיבת ציון וראשון לציון, בענייני בנק אפ"ק ואוצר ההתיישבות היהודית ועוד. משנפטר, הובא לקבורה בבית הקברות הישן בראשון לציון.

מספרים ש...

מספרים שכינויו של ז.ד.ל בפי אשתו: זלמן דוביד דוידי, מלשון דודי ורעי...