זינגר יעקב מרדכי

שנת לידה: תרכ"ג 1863

מקום לידה: חברון

שנת עלייה:

שנת הגעה למושבה: תרמ"ט 1889

מקום מגורים במושבה: בית העדה

עיסוק: מורה, מורה, שו"ב (שוחט ובודק)

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תרפ"ח 1928

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

יעקב מרדכי זינגר נולד בחברון. כבר כילד צעיר, היה בעל ידיעות נרחבות במקורות היהודיים ויצא לו בירושלים שם של עילוי. בן 18, והוא בעל משפחה, החל לעסוק במסחר אך נכשל. באותה תקופה, הוזמן על ידי דוד ששון מבומבי שבהודו להיות מחנך לבניו שם, עם אפשרות להיות עם הזמן רב ומנהיג של יהודי המקום. יעקב מרדכי נענה להזמנה ונסע להודו בהשאירו את אשתו וילדיו בירושלים. בתום ארבע שנים שם, נשלח לירושלים ללמוד הלכות "שחיטה ובדיקה" וזאת על מנת לשוב להודו יחד עם משפחתו ולהתיישב שם. בשנת התרמ"ט, 1889, על סף עלייתו לאונייה בדרכו חזרה להודו, קיבל את הצעת פקיד הברון להתמנות כרב וכשו"ב (שוחט ובודק) במושבה ראשון לציון ובחודש חשוון אותה שנה "בא לעבוד עבודת הקדש בתוככי ראשון לציון" (ד. יודילוביץ, ראשון לציון- התש"א, עמוד 387). וכך, במשך 40 שנה, כיהן כרב ומנהל רוחני של המושבה, כמורה וכשו"ב, "מסדר חופה וקידושין, מוהל, מנהל ספרי הילדים (המטריצה), גבאי בית הכנסת הגדול, קורא בתורה, מורה בבית הספר לתלמוד ודוקא בעברית, ממיסדי תלמוד תורה ומנהלו, ראש חברת "גומלי חסד של אמת" וכ"ו" (שם). בנוסף לכל אלה הוטל עליו לנהל את ספר הנפטרים וספר הנשואים. בשנת התרנ"ב, 1892, יחד עם דוד יודילוביץ ויהודה גרזובסקי (גור), נמנה על מייסדי "כמין ברית המורים בין קומץ המורים העבריים שנמצאו אז בכל ארץ ישראל" (שם, עמוד 193). בהתרס"ג, 1903, יחד עם בנו יוסף, ניהל את הדואר הטורקי והגרמני. בהמשך, היה מזכיר חברת "לינה", חבר בוועד תלמוד תורה, חבר בוועד חברת ש"ס, יושב ראש ועד קופת הצדקה והכנסת אורחים. בבית הכנסת לימד בכל שבת אחרי הצהריים פרקים ממדרש רבא.