פינברג (בלקינד) פאני

שנת לידה: תרי"ח 1858

מקום לידה: רוסיה הלבנה, פלך מינסק, להויסק

שנת עלייה: תרמ"ב 1882

שנת הגעה למושבה: תרמ"ג 1883

מקום מגורים במושבה:

עיסוק:

שנת עזיבה: תרמ"ה 1885

לאן עזב: גדרה

שנת פטירה: תש"ב 1942

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

שייכות לקבוצות:
קבוצת עלייה: הביל"ויים

פאני פינברג נולדה בלהויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. למדה מפי אביה המורה ובעל ה'חדר המתוקן', מאיר בלקינד, וכן למדה בבית ספר לבנות בבוריסוב. רכשה בקיאות רבה בתנ"ך. בהמשך, עברה אל אחותה בפטרבורג כדי להמשיך וללמוד שם רוקחות. בשנת התרמ"ב, 1882, החליטה להצטרף אל שני אחיה הביל"ויים ובחודש אלול, באותה שנה, הגיעה לחוף יפו והצטרפה אל קבוצת הביל"ויים בבית אנטון איוב. את התלהבותה מתחיית העם והארץ פרסמה, מאוחר יותר, בעיתון "המליץ". וכך כתבה אל אחותה ברוסיה: "--- אם לא תדעי לך, אחותי תמתי, מה נעמו החיים בנאות שדה ומשכנות אכרים, קומי עלי אלינו על אדמת הקודש, שאפי את רוח קדשה ותפארתה במרום הריה ובשפל עמקיה. הדעת הזאת, כי על אדמת אבותינו עומדות רגליך, תפח בך רוח חדשה לא שערוה כל אחינו יושבי חוץ ---". יחד עם חבריה הביל"ויים הגיעה לראשון לציון. כאן הייתה היא המבשלת לכל הקבוצה והדואגת לכולם. ובנוסף לכך, הייתה עוזרת לרופא המושבה בעבודתו. משנישאה לישראל לוליק פינברג, עברה עמו לגדרה. כמוהו, נהגה באומץ לב ובתקיפות כלפי ערבים שהתקיפוה. למדה את השפה הערבית ונאמר עליה שדיברה "כאחת הפלחיות". בחדרה, לשם עברה עם משפחתה בשנת התרנ"ח, 1898, למדה מהערבים את שיטותיהם, שכללה אותן והעבירה אותן לאחרים - "חלוצת החלוצות" כינו אותה, מורה של כל המתיישבות. למרות הקשיים המרובים והקדחת שהפילה חללים, דרשה בתוקף להמשיך ולא נתנה לבעלה להתייאש. אחרי מותו, המשיכה לנהל את המשק המשפחתי. רק עם פרוץ המאורעות בשנת 1921, עברה לתל אביב, מקום מגוריה של בתה. את שנותיה האחרונות עשתה בראשון לציון ומשנפטרה, הובאה לקבורה בבית הקברות הישן בעיר.