בלקינד שמשון

שנת לידה: תרכ"ד 1864

מקום לידה: רוסיה, פלך מינסק, לאפויסק

שנת עלייה: תרמ"ג 1882

שנת הגעה למושבה: תרמ"ד 1884

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: בעל בית מלון, כורם

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תרצ"ז 1937

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

שמשון בלקינד נולד בלהויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. למד אצל אביו לימודי יהדות ובהמשך, בגימנסיה רוסית במוהילב. בהיותו בכיתה החמישית, עבר לפטרבורג במטרה ללמוד רוקחות ועבד כשוליה בבית המרקחת המלכותי. כשהקים אחיו, ישראל בלקינד, את תנועת "ביל"ו", הפסיק שמשון את לימודיו, עלה לארץ (התרמ"ג, 1882) והצטרף אל קבוצת הביל"ויים אשר ישבה בבית אנטון איוב שליד יפו. יחד אתם הוא עובד במקוה ישראל עד לעזיבת הקבוצה. בשנת התרמ"ד, 1884, הוא עובר לירושלים, מצטרף שם לאגודה הבילויית "שהו" (שיבת החרש והמסגר) שמטרתה ללמד את חבריה מלאכה ולומד נגרות ונפחות. משחלה, כעבור חודשים אחדים, עזב ועבר לראשון לציון. כאן, יחד עם אחרים, נמנה עם המורדים בפקידות הברון ונגזר עליו לעזוב את המושבה. הוא מתיישב בגדרה ונעשה חקלאי ובעל נחלה. עם ביטול גזרת, הגירוש נמכרת הנחלה ויחד עם רעייתו ושני ילדיו הוא חוזר לראשון לציון. אולם, כסף המכירה, שנמסר ליהושע חנקין כמפרעה עבור קניית קרקע, ירד לטמיון ומצבה הכלכלי של המשפחה נעשה קשה. בראשון לציון הוא כורם ואיכר. בהמשך, בניסיון להיטיב את המצב הכלכלי, הוא נוסע לאוסטרליה ועובד עם קרובו, יעקב חנקין, אולם בתוך פחות משנה חוזר ארצה. עם שובו, פותחת המשפחה בביתם שברחוב ירושלים את מלון "עין הקורא" - מלון שלא החזיק מעמד זמן רב. וזו לשון מודעת הפרסום למלון: "בית אורחים "עין הקורא" מודיע לכל האורחים הנכבדים הפונים הנה כי: חדריו מרוחים [מרווחים] באויר צח ובריא וחלונותיו נשקפים אל הרי יהודה. מאכלים טריים וטובים. המשקאות מכל המינים קרים בכל עת. לאורחים ימצאו בכל עת מרכבות, סוסים וחמורים לנסיעה. בעונת הענבים ימצאו מן הענבים המינים היותר מובחרים לאכילה" בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות פרשת ניל"י, נאסרו שמשון בלקינד ורעייתו והועברו לכלא ברמלה וילדיהם נותרו לבדם. מהחצר נגנבו בעלי החיים ומהמרתף - צורכי המזון והילדים סבלו ממצוקה רבה. וכשחזרו ההורים מהכלא לאחר חודש ימים, הוכרז במושבה חרם על משפחת בלקינד בשל פעילותם של שני הבנים, נעמן ואיתן, בניל"י. בטבת התרע"ח, 1918, נתלה הבן נעמן בדמשק. עם סיום כיבוש הארץ על ידי הבריטים, יוצאים שמשון בלקינד ובנו איתן לדמשק ומביאים את עצמותיהם של נעמן ושל יוסף לישנסקי לקבורה בראשון לציון. במאורעות התרצ"ו, 1936, נרצח בנו מאיר. למרות מסכת חייו הקשה, לזכותו של שמשון בלקינד פעילות ציבורית רבה: נמנה עם חברי הוועד הראשון של בית העם; ממייסדי ערבי הקריאה; חבר באורקסטרה; במשך שנים רבות חבר בוועד המושבה; חבר בוועד החקלאי; חתום על מגילת היסוד להקמת מוזיאון רוטשילד. בשנת התרפ"א, 1921, עמד בראש ועד המושבה. בשנה זו הושגו הישגים חשובים: הוקם דואר ממשלתי רשמי בראשון לציון; התמנה ממונה מיוחד על גביית מסי המושבה והוחלט על גביית מס מספקי הסחורות לשוק המושבה; הונהגו סדרי הבחירות הרשמיות למועצה המקומית; טחנת המושבה המושבתת והמוזנחת חודשה והוכשרה מחדש לתפקידה.

מקורות

רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-2
מרשם תושבים,(לויטה), תרפ"ד-תרפ"ה, 1924- 1925, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-5
מרשם תושבים, (לויטה), תרפ"ו-תרפ"ז,1926 -1927, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-6
אוספים אישיים, תיקי מפתח, ארכיון המוזיאון, 2.01
גראייבסקי, פנחס בן צבי, אבני זכרון, נוסח המצבות מבית העלמין של המושבה ראשון לציון, חלק עשירי, ארכיון המוזאון, 1.02.2.5-1