גימנסיה בנימינה והגימנסיה הריאלית

גימנסיה "בנימינה" בשנת התרס"ה, 1905, הגה מנהל בית הספר, יהודה מטמן כהן, את רעיון ייסודה של גימנסיה עברית בראשון לציון אולם הרעיון לא הגיע לכלל הגשמה. עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת התרפ"ה, 1925, הוקמה במושבה "גמנסיה צנועה, בהנהלת פדגוג אמן דב שליפיאן (סליפיאן) ממינסק, ובעזרתם של הלל איסר ינובסקי, דב חביב לובמן וכתריאל רפפורט, ובתמיכה הכספית של ועד המושבה. המורים הראשונים שעזרו על ידו של סלפיאן היו א. שריאר וד"ר ריגאי. התלמידים היו מלבד בני ראשון לציון גם מבני רחובות ונס-ציונה" (ד. יודילוביץ, ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, 1940-1882, עמ' 223). תחילה התקיימו הלימודים באולם בית העם ובהמשך, בעזרת סניף "בני ברית" במושבה, נקנה "בנין נהדר בן חמשה חדרים". שש שנים התקיימה הגימנסיה ושלושה מחזורים סיימו את לימודיהם בה. עם פטירתו של המנהל, נסגרה הגימנסיה. להלן שמות המורים שלימדו ב"גימנסיה בנימינה": ד"ר אפרתי ש. הר א. וינקור אמציה ברוך כהן א. כפכפי אהרון פלקוביץ עטיה קויפמן משה ריגאי (ריז'סקי) א. שריאר הגימנסיה הריאלית ע"ש קררי בשנת התרצ"ט, 1939, עלה מחדש הרעיון לייסד בית ספר תיכון במושבה. היו אלה האדונים ביצ'יק ובן ברוך שבנותיהם עמדו לסיים את בית הספר העממי. הצטרפו אליהם ד"ר זוסמן מהנהלת היקב, רחל ותמרה רפפורט, חנה סלומון (אשת מורה בית הספר אברהם סלומון) ואלישבע גרשברג ויחג הקימו ועד זמני - "ועד האגודה להפצת השכלה בראשון לציון". הוועד פנה אל אליעזר קררי, שאך זה סיים את עבודתו במקווה ישראל. הוא קיבל על עצמו לטפל בהקמת המוסד וסמוך לחג השבועות באותה שנה הוכרז על ייסודה של הגימנסיה בראשון לציון. בחבר המורים הראשון היו: המנהל אליעזר קררי - תנ"ך, עברית, ביולוגיה אינס זוסמן - היסטוריה, גיאוגרםיה רובינשטיין - מתימטיקה, פיזיקה חומה עפרה - אנגלית לוי - ערבית אביגדור סטמצקי הצייר - אמנות (חינוך אסתטי). במושבה לא ניתן היה לגייס מספר תלמידים אף לא לכיתה אחת ועל כן פנו לנס ציונה ולמושבים הסמוכים בית חנן, נטעים ובית עובד ועד סוף החופש הצליחו לרשום 25 תלמידים: שליש מילדי ראשון לציון ושני שלישים - מהסביבה. נרכשה הדירה שבה פעלה קודם לכן הגימנסיה בנימינה וימים מספר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נפתחה הגימנסיה. לא נערך כל טקס. התלמידים התכנסו בחדר הכיתה היחיד והמורים החלו ללמד. בשנה השנייה הצליחו לפתוח 2 כיתות: ט' ו-י', ובשנה השלישית - 3 כיתות. עתה עבר המוסד לבית בשכונת אברמוביץ. לכאן הצטרפו המורים: ד"ר צבי רוזנמן -אנגלית, גדעון כצלנלסון - ספרות, אוברלודזינר אבירי - מתימטיקה ופיזיקה, ד"ר אורי בושביץ - היסטוריה, אינג' מ. כבירי - גיאוגרפיה, אליהו צורף - ערבית, אינג' אהרון פלקוביץ - פיזיקה, ד"ר אברהם אמרי - מתימטיקה, ז לנץ - תנ"ך ותלמוד. שרת - לוי והב. בשנת התשי"ח, 1958, לאחר מאמציו הרבים של המנהל קררי להשגת המימון הדרוש, ובעזרתם של יו"ר ועד ההורים עשהאל פוחצ'בסקי ומנהל מחלקת החינוך זאב גינזבורג, הוקם משכנה החדש של הגימנסיה ברחוב סמליצ'נסקי.. "בשנותיה הראשונות" כותב גמי סגל, מנהלה השני של הגימנסיה, "נזקקה הגימנסיה למנהיגותו זו של קררי. הקשיים שנערמו בראשית דרכה של הגמנסיה הראלית יכלו לגרום לסגירתה, בדיוק כשם שנסגרה גמנסיה "בנימינה" לפניה. אין ספק, שאישיותו של מר קררי חיזקה את אושיות הגמנסיה הצעירה ונתנה לה בסיס איתן להמשך דרכה". בזכות פועלו זה של אליעזר קררי במשך עשרות שנים, נקרא שמו של המוסד "הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי". מקורות: חוברת יובל 25 שנה לגמנסיה הריאלית, עורך אברהם גרין, הוצ' ועד היובל של הגמנסיה, 1964 גמנסיה ריאלית 50 שנות חינוך, 1989-1939, עורכים עין-יה פלדמן, מנחם גנדלמן, עירית ראשון לציון, 1989