גורדון אברהם זאב

שנת לידה: תרי"ז 1857

מקום לידה: ליטא, פלך קובנה, שאוולי

שנת עלייה: תרנ"א 1891

שנת הגעה למושבה: תרנ"ג 1893

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: כורם, רואה חשבון

שנת עזיבה: תרע"ח 1918

לאן עזב: תל אביב

שנת פטירה: תרצ"א 1931

מקום קבורה: תל אביב, טרומפלדור

שייכות לקבוצות:

אברהם זאב גורדון נולד בשאוולי, ליטא. קיבל חינוך תורני והוסמך כרב בנוסף השתלם גם בהשכלה כללית. רואה חשבון במקצועו. חבר פעיל בתנועת חיבת ציון. בשנת התר"ן, 1890, ביקר לראשונה בארץ, הצטרף לחברת "מנוחה ונחלה" שייסדה את רחובות ורכש בה קרקע. שנה מאוחר יותר, עלה עם משפחתו והתיישב ברחובות, שם הקים משק גדול והנהיג בו עבודה עברית. השתתף בהגנת רחובות מפני הפורעים הערביים. בשנת התרנ"ג, 1893, התיישב בראשון לציון ונמנה עם המתנחלים בה בעלייה השנייה. גם כאן הקים משק והיה לכורם. את ביתו בנה מול בית הספר העברי הראשון, אז רחוב הרצל, שמאוחר יותר היה לרחוב אחד העם. בביתו זה, בקומה השנייה, התגורר עם משפחתו והקומה התחתונה הושכרה למגורי המורים, השומרים ואחרים. מאוחר יותר, נמכר הבית לוועד המושבה ולימים הוקם בו מלון לונדון. אברהם זאב גורדון התמסר לפעילות ציבורית במושבה. חבר בוועד המושבה ומבקר החשבונות בשנים התרנ"ז-התרנ"ח, 1898-1897 וכן בשנים התרס"א, 1901, והתר"ע, 1910. פעל להספקת מים משוכללת לתושבים ולשיפור הכבישים והגנים. נמנה עם מייסדי "תלמוד תורה" וחבר הוועד שלו. משפרצה מלחמת העולם הראשונה (1914), פעל לאגירת מזון ציבורית שנעשתה כדי להציל את התושבים מרעב. פעיל באגודת הכורמים. בתום המלחמה (1918), עזב עם משפחתו לתל-אביב וגם שם התמסר לפעילות ציבורית. בין השאר היה שותף להקמת בנק "קופת עם" כמקור לאשראי עממי וכן דאג להשיג את הכספים הדרושים לבניית בית הכנסת הגדול שם, לריהוטו ולטיפוחו (התרפ"ב-התרפ"ח, 1928-1922). משנפטר, הספידו הסופר אביגדור המאירי באומרו: "רבי זאב גורדון, המוהיקני האחרון בין המוהיקנים האחרונים של חיבת ציון הטהורה, שטיפוסו הוא אחד מעמודי התווך של בניין האיפופיאה העברית החדשה" (נדפס ב"דואר היום" כ'"ו תשרי התרצ"ב).