שליט אליעזר אלחנן

אליעזר אלחנן שליט נולד בפוניבטש, פלך קובנה, ליטא. הוריו נפטרו בילדותו והוא נשאר בהשגחתם של אחיו הבוגרים יותר שדרשו ממנו, לאחר הבר מצווה, לעזוב את לימודיו ולצאת לעבוד. הילד, שביקש להשכיל, שאל מחבריו ספרי מתמטיקה, דקדוק רוסי ועוד וקרא בהם בהיחבא. לעתים נתפס ונענש על כך. בהמשך, עבר לפולטבה, שם נשא לאישה את בתו של החסיד אהרונוביץ. בהיותו הוא עצמו "מתנגד", נאלץ להתרחק משולחן חותנו והחל לעבוד כנער שליח, כקניין חיטה וכעצמאי שמרבה בנסיעות. עם תחילת הפרעות, החלה לפעם בו זהותו הלאומית-יהודית. הוא הצטרף אל תנועת חיבת ציון והיה ל"חובב ציון" נלהב. בשנת התרמ"ב, 1882, עלה אליעזר אלחנן שליט לארץ והיה לאחד ממייסדי המושבה ראשון לציון. כאן, בנוסף לידיעותיו הרבות בתורה ובספרות העברית החדשה, היה למומחה בחקלאות. כרמיו היו מופת להלכות העבודה: זיבול, עידור, זמירה והרכבה. היה החלוץ הראשון בגידול עצי זית. מבחר מזני הזית שלו הוצג, מאוחר יותר, בתערוכה בפריז והוא זכה בפרס הראשון. גידל את עץ ה"בטנים" (פרי עץ) ו"פיסטציה ורה" - עץ שהיה נפוץ בסוריה הצפונית. בשנת התרס"ב, 1902, כיהן כסגן יו"ר ועד המושבה. בשנת התרס"ו, 1906,היה חבר בוועד אגודות "אחוזה" ו"ראשוניה". ארגן ערבי שירה וריקודים סביב למדורה. נאמר עליו שהיה "עיתון חי" מלא חוש הומור, מלמד דף גמרא. הכין את הנוסח למגילה שנשלחה למשה מונטיפיורי מראשון לציון ליום הולדתו המאה. משחלה במחלה קשה, נסע אל בתו וחתנו הרופא שחיו בברלין. נפטר שם אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה והובא לקבורה שם. שנים רבות מאוחר יותר, בשנת 1971, הועברה גופתו ארצה והוא מצא את מנוחתו האחרונה בראש הגבעה בבית הקברות הישן בראשון לציון.