פפירמייסטר ברוך

שנת לידה: תר"ב 1842

מקום לידה: לטביה, פלך קורלנד, טוקום

שנת עלייה: תרמ"ה 1885

שנת הגעה למושבה: תרמ"ה 1885

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: אדריכל, כורם

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תרפ"ו 1925

מקום קבורה: ארה"ב, שיקאגו

ברוך פפירמייסטר נולד בלטביה. בנוסף ללימודיו בחדר ובישיבה, פנה ללימודים כלליים ובהמשך, נסע לברלין ושם הוסמך כמהנדס - אדריכל. כמי שנמנה עם חובבי ציון, הגיע בשנת התרמ"ה, 1885, אל ראשון לציון. מכאן כתב אל אחיו, אהרון פפירמייסטר, שנותר עדיין בגולה והציע לו לרכוש קרקע במושבה. ואמנם, בכספו של אהרון נקנו אלף דונמים אדמה בעבור השניים. את האדמה נטע ועיבד בעבורם אשר לוין, שהיה בראשית דרכו במושבה. על רקע ידיעותיו בכימיה, ערך ברוך פפירמייסטר ניסיונות לקבלת מיני תוצרת מענבים, אולם לא זכה בהצלחה. גם משק עופות הקים לו והיה זה הלול המודרני הראשון בארץ ובו התרנגולות הגזעיות הראשונות אשר הביאן מגרמניה. במקביל, עבד גם במקצועו, תכנן ובנה במושבה את בית הכנסת הגדול, את בית התבשיל, את אורוות הברון, את בית העם וכן גם את בניין ה"סראיה" (בית הממשלה) ביפו. לזכותו של ברוך פפירמייסטר פעילות ציבורית ענפה. בשנת התרמ"ח, 1888, באחת מנסיעותיו לווילנה, השתתף באספת ראשי חובבי ציון. האספה התכנסה במטרה לדון, יחד עם גדולי הרבנים בגולה, בשאלת השמיטה בארץ ישראל. משנתעוררה באספה השאלה אם ד"ר פינסקר, כאדם שאינו דתי, ראוי לעמוד בראש חובבי ציון, קם ברוך פפירמייסטר ודרש לחזור אל העניין אשר לשמו התכנסו. "אנחנו האיכרים בארץ ישראל", אמר, "מחכים להוראתכם הלכה למעשה" - ולדרישתו חדלו מהוויכוחים וניגשו לעצם העניין. בראשון לציון, לקח חלק פעיל במרד האיכרים כנגד פקידי הברון ונבחר להשתתף במשלחת אנשי המושבות אשר יצאה בשנת התרס"א, 1901, אל הברון בפריז, במטרה להביאו לידי שיפור מעמדן העצמאי של המושבות בארץ. כמי שלא נכנע לדרישת הפקידות במושבה, נתקפחו זכויותיו ביקב וענביו הוכרזו "טרפה". במשך שנתיים-שלוש העביר את הענבים בעגלות אל היקב בשרונה - המושבה הגרמנית - בניסיון למוכרם שם. בסופו של דבר - נשבר ונכנע. עם זאת, סייע בידם של אנשי גדרה, אשר גם את ענביהם סירבה הפקידות לקבל ליקב בראשון לציון, ולימדם בהתנדבות ליצור ליקר וקוניאק. בשנת התרנ"ו, 1896, יזם את הקמתה במושבה של האגודה הספרותית "ערבי קריאה" - לקריאה ולשיחות על נושאים תרבותיים ולאומיים, וכיהן כחבר הנהלתה. פעילותה של האגודה נעשתה בחשאי בהיותה אסורה על ידי הפקידות. לצורך העניין, נידב את מטבח ביתו ובו התכנסו החברים ואוכסנו בו ספרי הספרייה הראשונה של המושבה. בשנת התרנ"ז, 1897, הריהו חתום על ספר התקנות המחודש של המושבה. בהמשך, בשנים התרס"ב-התרס"ט, 1902 - 1909, כיהן ברוך פפירמייסטר כחבר בוועד המושבה ופעמיים נבחר לעמוד בראשו. בשנות כהונתו בראש הוועד ניטעו כרמים רבים חדשים, נחפרה הבאר השלישית, רוצף הרחוב מבית הכנסת עד בית הפקידות וניבנו עבור התימנים שהגיעו בשנת התר"ע, 1909, בתים, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. את שנותיו האחרונות עשה בשיקגו, ארצות-הברית, אצל בניו ושם נפטר והובא לקבורה.

מקורות

רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-2
פנקס לרשימת הנפטרים במושבה, תרס"א, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.5