גולדשטיין דב

שנת לידה: תרצ"א 1931

מקום לידה: פולין, ורשה

שנת עלייה: תרצ"ג 1933

שנת הגעה למושבה: תרצ"ה 1935

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: עיתונאי, ביוגרף

שנת עזיבה:

לאן עזב: הרצליה

שנת פטירה: תשס"ז 2007

מקום קבורה: הרצליה

שייכות לקבוצות:

דב גודשטיין נולד בוורשה, פולין. בן שנתיים, בשנת התרצ"ג, 1931, עלה לארץ עם הוריו. שנתיים מאוחר יותר המשפחה התיישבה בראשון לציון. למד בבית הספר העממי (חביב) ובגימנסיה הריאלית. נמנה עם ילידי 1931 שבמלחמת השחרור גויסו עוד לפני תום שנת הלימודים האחרונה. בהמשך, למד בקורס מקוצר למורים וניהל בית ספר בעקרון (מזכרת בתיה). בנעוריו, חניך ומדריך ב"מכבי הצעיר" במושבה. אחרי שירותו הצבאי היה למרכז הסניף ולפעיל בתנועה הארצית שם ארגן את המחנות הארציים של החניכים. בשנת 1954 החל את עבודתו העיתונאית בעיתון "מעריב" ובמשך יותר משלושים שנה נמנה עם בכירי העיתון. הוא החל כעיתונאי באזור הדרום היה הראשון שסיקר את גילוי הנפט בחלץ. בשנת 1958 החל לכתוב על נושאים כלל-ארציים ועל נושאי חברה וכלכלה. בהמשך, ערך את המדורים האזוריים בעיתון. בשנת 1970 (לאחר עזיבת המראיין רפאל בשן), החל לפרסם ראיונות עם אישים שבכותרות במדוריו "שיחת השבוע עם...." ו"על ספל קפה עם...". במקביל, יצא מדי פעם ליישובים מרוחקים וערך שם אירועים של "מעריב בעל פה" שכללו פגישות עם תלמידים, ביקור במפעלים, פגישות עם ראשי המועצות. כאמור, החל לראיין את האישים שהיו במוקד החדשות וכביוגרף. השתתף בכתיבתן של אוטוביוגרפיות של אישים מצמרת המדינה: עם עזר ויצמן כתב את "לך שמים לך ארץ" (1974); עם יצחק רבין כתב את "פנקס שירות" ( 1979), ספר שעורר סערה גדולה בארץ. הוא זה שכינה בספר את שמעון פרס "חתרן בלתי נלאה" - הגדרה שהייתה למטבע לשון. עם רפאל איתן (רפול) כתב "סיפורו של חייל (1985). עם טדי קולק - את "ירושלים של טדי" (1994. עם שמואל תמיר - את "בן הארץ הזאת" (הספר נכתב רק בחלקו). בספר "כאלה הם היו" פורסמו רשימותיו על הנופלים. ספרו "אגדה של עיר" שהתפרסם בשנת 1998, נכתב על העיר הרצליה. על ספריו זכה בפרסים.