רון (זינגר) חיים

שנת לידה: תרע"ו 1916

מקום לידה: צפת

שנת עלייה:

שנת הגעה למושבה: תרע"ז 1917

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: צבא קבע

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תשנ"ד 1994

מקום קבורה: חולון, חלקת ההגנה

שייכות לקבוצות:

חיים רון (זינגר) נולד בצפת. בהיותו תינוק הגיע עם משפחתו לראשון לציון. למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ובבית הספר העממי (חביב) במושבה. בנעוריו עבד כחרט מתלמד ביקב. ספורטאי בה"פועל". חבר ב"הגנה", ובשנת תרצ"ז, 1937 יצא לקורס מפקדי כיתות שהתקיים בקיבוץ גבת. בהמשך היה למפקד בכיר. בשנת התש"א, 1941, היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח ונמנה עם אנשי פלוגה ה' בני מושבות הדרום. במשמר העמק השתתף בקורס הסיירים והחבלנים ונחשב לסייר ולחבלן הראשון של הפלמ"ח. בשנת תש"ו, 1946 פיקד על הפשיטה למשטרת גבעת אולגה. לימים, נקשרה דמותו בכינוי "חיים השמן" בספר "ילקוט הכזבים" שכתבו חיים חפר ודן בן אמוץ. הדריך בקורסים הראשונים לסיירות והחדיר בחניכיו את אהבת הארץ והצורך להכירה באמצעות הסיורים. עמד בראש בסיס סיירי פלוגה ה' בבאר טוביה. היו אלה (כך כותב "חגור" הוא חיים גורי) חבורת צעירים שחיפשה וסימנה במרחבי הנגב מקורות מים. הדרכים שבהן עברו נעשו מאוחר יותר צירי תנועה לכוחות הלוחמים במלחמת השחרור. בהדרכתו (כותב חיים גורי) פותחה שיטה מסודרת לתכנון ולרישום דרכי גישה והסתלקות ונפתחו "תיקי אובייקטים" ו"תיקי כפרים" ובהם פרטים על יעדים אפשריים להתקפה. חשוב לציין שכל הפעולות נעשו במחתרת, מתחת לאפו של השלטון הבריטי. "הוא היה" כותב גורי "מחשובי החבלנים של הפלמ"ח בימי המאבק נגד הבריטים. הוא היה בקי גדול באמצעי הלחימה של הימים ההם וגם סייע רבות בהכנת מטענים מיוחדים". בשנת התש"ט, 1949, התגייס לצה"ל ושירת במשך עשרים וחמש שנים. בין תפקידיו כיהן כמושל צבאי ב"משולש" וכעוזר לאלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי.

מספרים ש...

ב"ילקוט הכזבים" שנכתב ע"י חיים חפר ודן בן אמוץ, נזכר "חיים השמן" כמי שאמר את המשפט הנודע: "הביאו כבש לקומזיץ, אני מביא את אלתרמן". וישראל ורניק ספר על חיים כי כשהיה מדריך בנשק בהגנה, הדריך את חניכיו לירות וכן להבדיל בין סוגי תחמושת שונים ואף לדעת לפרק ולהרכיב נשקים בחושך.