גיבשטיין חנניה

שנת לידה: תרצ"ג 1933

מקום לידה: ראשון לציון

שנת עלייה:

שנת הגעה למושבה:

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: איש עסקים, עורך דין, ראש עיריית ראשון-לציון

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תשפ"ד 2024

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

חנניה גיבשטיין נולד בראשון לציון. למד בתלמוד תורה ובגימנסיה הריאלית. בנעוריו, בהמשך לחינוך שקיבל בביתו, היה חניך תנועת בית"ר ולקח חלק בפעולות הדבקת הכרוזים ברחובות המושבה מטעם האצ"ל. אחרי שירותו הצבאי (במודיעין), סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בכתיבה בנושאי מסים וכלכלה בעיתונים כלכליים: ביומון הכלכלי "שער", ברבעון לבנקאות וב"ידיעות אחרונות". פתח משרד לעריכת דין בתל-אביב ובמקביל החל להוביל את המאבק הציבורי נגד מפעל השפכים של גוש דן. בשנת 1969, הצטרף לתנועת החרות במטרה לרוץ בבחירות לראשות העירייה. בבחירות שהתקיימו באותה שנה, זכתה הרשימה שבראשה עמד בניצחון מוחץ וחנניה היה לראש העירייה הצעיר ביותר בארץ. כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983-1969. בתקופתו נעשתה השקעה רבה במערכת החינוך שנאלצה להתמודד עם גידול מהיר ביותר ובלתי מתוכנן של אוכלוסיית העיר; הוקמה מערכת לטיפול בנוער מנותק, מערכת שהייתה אז יחידה במינה בארץ (בראשה עמד עקיבא אברמוביץ' ז"ל) ואשר הצילה מאות נערים ונערות מהפשע; בוצע רישות חלק גדול מהעיר לרשת הביוב וחיבורה למפעל השפכים של גוש דן; נעשו פיתוח מואץ ושינויים בתכניות בניין ערים; הקטנת הצפיפות בעיר על ידי הקטנת יחידות הדיור על יחידות שטח; הוקמה תשתית למדרשה לחיבת ציון עם רכישת ביתם של שולמית וזרובבל חביב על ידי העירייה; הוטל על גרשון מן להציל ולרכז חומר ארכיוני רב ערך והוקם המוזאון ההיסטורי לתולדות ראשון לציון. בהמשך דרכו, מכהן חנניה גיבשטיין כחבר מועצת העיר באופוזיציה. במשך 7 שנים היה יושב-ראש המנהלה של המוסד לבטיחות ולגהות; חבר המוסדות העליונים של תנועת החרות; יושב-ראש חוג הידידים של המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב; סגן יושב-ראש האגודה למען החייל בארץ ויושב-ראש הסניף המקומי; יושב-ראש של ועדות אד הוק, למתן מעמד של עיר, מטעם משרד הפנים. בשנת 1998 זכה חנניה גיבשטיין בתואר "יקיר ראשון לציון".