פאפו יעקב

שנת לידה: תרכ"ד 1864

מקום לידה: ירושלים

שנת עלייה:

שנת הגעה למושבה: תרמ"ז 1887

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: מהנדס מכונות, מכונן ראשי ביקב

שנת עזיבה: תרס"ד 1904

לאן עזב: יפו

שנת פטירה: תרע"ו 1916

מקום קבורה: ירושלים

שייכות לקבוצות:

יעקב פאפו נולד בירושלים, לשם הגיעה משפחתו מבולגריה בשנת 1826. פאפ"ו - ראשי תיבות "פני אלוהים פאר והדר". למד בבית ספר "אליאנס" בירושלים ובמקוה ישראל. נשלח לפריז ולמד שם הנדסה מכנית. בשובו לארץ, עבד בחפירת בארות. בשנת התרמ"ז, 1887, התיישב בראשון לציון. כאן הוטלה עליו מלאכת בניין היקב והתקנת המכונות בו. את העבודה ביצע בשיטות שלא היו מוכרות עד אז בארץ - לראשונה השתמש בכוח קיטור לצורך תהליכי ניסור, קידוח וחריטה. העבודה כללה גם הובלת משאות כבדים ומורכבים מנמל יפו לראשון לציון בתנאים הקשים של אז: בדרכים לא סלולות וכמעט ללא רכב ממונע. לשם כך, התקין עגלת ברזל מיוחדת שנגררה על ידי עשרה סוסים. ביקב התקין את מכונת הקיטור הראשונה (לוקומוביל) ואת כל המכונות והמנועים שנרכשו במשך יותר מעשור שנים. מהבאר שחפר עבור היקב נשאבו מים עבור מחצית המושבה. הוא התקין גם את הדינמו הראשון לייצור חשמל בארץ ובכל ממלכת טורקיה ולזכותו עומדת הארת היקב בחשמל. כן נמנה עם מתקיני הטלפון הפנימי הראשון ביקב. יעקב פאפו התמנה למכונן הראשי של היקב והקים בו סדנה לטיפול שוטף בכל הציוד המכני. על ידי כך שהכין את כלי המלאכה והחלקים בארץ, יצר מקורות לעבודה ולהשתלמות מקצועית לפועלים עבריים רבים. בהמשך, פיתח שיטה לניצול הקיטור הנפלט מהמכונות לשם תהליכי ייצור נוספים. פעילותו המקצועית התפשטה גם מחוץ לראשון לציון: בפתח תקווה התקין אנטיליות* ברזל לשאיבת מי שתייה ובמקווה ישראל נמנה עם ראשוני מחפשי הדרכים ל"קידוח ארטזי". כמו כן, היה הראשון שהביא ציוד מכני לקידוח בארות בעזרת מקדח המופעל על ידי מנוע. בשנת התרס"ד, 1904, עזב יעקב פאפו את ראשון לציון ועבר ליפו, שם פתח בית מלאכה משלו. לאסונו, ספג בבית המלאכה מכה מאחת המכונות ומשנגרם לו נמק, נפטר בטרם עת. * אנטיליה- מערכת עתיקה לשאיבת מים מבארות, המבוססת על שרשרת או מסילה עם כלי קיבול העולים ויורדים למעמקי הבאר

מספרים ש...

בעיתון ה"מליץ " מיום 4 לספטמבר 1896 נכתב כך: "צלח הצליח ביד האדון פפו להקים ולכונן לפעולה, במשך שבועות מספר לפני הבצירה, מכונת קרח עצומה אחת, אשר אין עוד כדוגמתה עד היום לא בגודלה ולא בפעולתה בכל ארצנו, מכונה נוראה אשר תגמא חם המים מצד אחד ושוטפת בקרירותה מצד השני את כל אלפי אלפים העסיס במהירות עזה שאין לתאר עצמתה."

מקורות

ספר הנולדים, תרמ"ב, (1882 - 1944), ארכיון המוזיאון, 1.02.2.3
פנקס לרשימת הנפטרים במושבה, תרס"א, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.5