שנת לידה: תרנ"ד 1893
מקום לידה: ראשון לציון
שנת עלייה:
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה: בית כצליר י. א.
עיסוק: איכר, מנהל עבודה
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"ל 1970
מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר
שייכות לקבוצות:
עשהאל פוחצ'בסקי נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה. בהיותו בן חמש-עשרה, כבר עסק בזמירת כרמים ובן שש-עשרה נטע כרמים חדשים.
בהמשך היה למעמל הראשון של ה"מכבי" בראשון לציון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נקרא לשרת בצבא התורכי. עסק בהרכבת השקדים ברוחמה והיה מדריך חקלאי בלטרון (התורכים הפכו את המנזר לבית ספר חקלאי). בשנת תרע"ד, 1914, כאשר ארגון "השומר" ירד למחתרת, קיבל עליו פוחצ'בסקי את השמירה במושבה. אחרי המלחמה עבד כמנהל עבודות הבניין של חותנו, הקבלן התל-אביבי שמואל וילסון, וכן גם בעבודת סלילת הכביש יפו-ירושלים. בהמשך, ניהל את החווה של י"ל גולדברג בהרטוב. גידל טבק והיה חבר הוועד הארצי של ארגון מגדלי הטבק בארץ ישראל. בשנת תרפ"ה, 1925, ניהל עבודות בניין בשדה התעופה בעמאן אשר בעבר הירדן. מאוחר יותר, נטע כרמים באדמות אחוזה ופרדסים באדמות קוביבה (על יד כפר אהרון), עסק בשיווק הדרים מטעם ברוקרים מלונדון והיה פקיד במחלקת החקלאות של המנדט. בשנת תרצ"א, 1931, החל לעבוד בבית חרושת לשיניים בתל-אביב ותוך זמן קצר היה למנהל העבודה שם ונשלח מטעם החברה לקפריסין, שם הקים בית חרושת, אימן את העובדים ונעשה מומחה בתעשיית השיניים התותבות.
לקראת סוף שנות השלושים (למאה ה-20), החל פרדסו הפרטי להניב פרי והוא החל להתקיים ממנו. אחרי שפורעים ערביים חיבלו בבאר שממנה הושקו פרדסי הסביבה, הקים יחד עם שכניו אגודה שיתופית להקמת מפעל מים ובמשך שנים רבות כיהן כיו"ר "עין יזרעאל" - אגודה שיתופית להשקאה בע"מ. משהוקמה הגימנסיה הריאלית במושבה, כיהן במשך שנים כיושב ראש ועד ההורים וכן כיושב ראש "ועד ההורים הארצי לבתי ספר תיכוניים בישראל". בתפקידו זה סייע סיוע מיוחד בהחתמת הורי תלמידים על שטרות לצורך איסוף כספים עבור בניין הגימנסיה ואף לא נרתע למשכן 18 דונמים מכרמו כביטחון לערבות בנקאית.
בתקופת מלחמת השחרור, שנת 1948, עסק בהכנסת מיכון חקלאי ארצה ובמשך שנים מספר התמסר ללימוד כל הקשור בתפעולו. המיכון כלל טרקטורים, מקצרות, קומביינים לגרעינים ולבוטנים ועוד.
בנוסף מילא תפקידי הגנה וארגון השמירה והיה פעיל בוועדים חקלאיים, באגודת הכורמים, בארגון הפרדסנים, בוועד הסניף המקומי של "פרדס" וב"פרדס סינדיקט" וכן חבר ועדת הביקורת של בנק מקומי.
עשהאל היה אוטודידקט, לימד את עצמו ושלט בשבע שפות, כולל כתיבה וקריאה בערבית, ובהיותו מקובל על הכפריים הערביים, שימש כבורר בסכסוכים שבינם לבין היהודים ובינם לבין עצמם.
בשנת 2012, (התשע"ב), יצא לאור ספר שירים, פרי עטו. השירים נכתבו שנים רבות קודם לכן ונמצאו בעזבונו. הספר נערך על ידי נכדיו אורה עשהאל ועצמון יניב (פוחצ'בסקי) ויצא בהוצאת ספרי עתון 77.