אבולעפיה שלמה

שנת לידה: תרכ"ה 1865

מקום לידה: סוריה, ביירות

שנת עלייה: תרמ"ז 1886

שנת הגעה למושבה: תרמ"ה 1886

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: מורה

שנת עזיבה: תרנ"ה 1895

לאן עזב: יפו

שנת פטירה: תרס"ט 1909

מקום קבורה: יפו

שלמה אבולעפיה נולד בביירות (אז סוריה). את השכלתו רכש שם בבית ספר תיכון פרטי "תפארת ישראל". בשנת התרמ"ז, 1886, עלה לארץ, לראשון לציון, וכאן, בהמלצתו של נסים בכר, מנהל בתי הספר של "אליאנס" בארץ ישראל, התקבל כמורה לצרפתית ולערבית בבית הספר במושבה. במשרתו זו כיהן במשך תשע שנים (התרמ"ז-התרנ"ה, 1886-1895). בשנת תרנ"ב, 1892, בראשון לציון נשא לאישה את רבקה, בתו של המייסד יעקב פרץ פרימן, ובשנת התרנ"ד, 1894, נמנה עם המתנחלים במושבה. עם סיום כהונתו בבית הספר בראשון לציון, עבר עם משפחתו ליפו, שם כיהן כמורה לערבית בבתי הספר "אליאנס" ו"עזרה". בהמשך, התיישב בנווה צדק והיה לבא כוח העדה היהודית בפני השלטונות העות'מנים. כינויו אז "מוכתר סלים". הודות לידיעותיו בשפות המדוברות בארץ ובקיאותו בנימוסי אנשי המזרח, יצר קשר עם אנשי השלטון ונכבדי הערבים והשתמש בהם לטובת היישוב. בית שלמה ורבקה אבולעפיה בנווה צדק היה בית ועד לאנשי תרבות. בבית זה ישב ש"י עגנון הצעיר, עם עלייתו לארץ, וכתב את סיפורו "תמול שלשום". בשנת התרס"ט, 1909, הצטרף שלמה אבולעפיה לאגודת "אחוזת בית" ובכך היה לאחד ממייסדי תל אביב. זמן קצר לאחר מכן חלה ונפטר בעודו צעיר לימים.

מקורות

מרשם תושבים, 1917, מצולם (המקור בגנזך המדינה), ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-4