שנת לידה: תרל"ג 1873
מקום לידה: פולין, סימיאטיץ
שנת עלייה: תרמ"ח 1888
שנת הגעה למושבה: תרס"ב 1902
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: בנאי / מומחה באבן, מומחה לבניית תנורים רוסים, מרצף חביות בטון בזכוכית
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרפ"ט 1929
מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר
שייכות לקבוצות:
ילדים:
שלמה טפר נולד בפולין. מקור השם טפר נעוץ במקצועו של סבא שלמה אשר היה בעל בית מלאכה לכלי חרס מזוגגים ומכאן: טעפער.
עלה לארץ בעלייה הראשונה בשנת 1890. בנאי במקצועו.
התיישב בראשון לציון והחל לעבוד בבנייה ביקבי הברון. לאחר שנסתיימה עבודת הבנייה, התמחה בבניית חביות בטון ביקב ובריצופן בזכוכית לצורך אכסון היין בהן. בהמשך, התמחה בבניית תנורים רוסיים אשר שימשו לחימום ולבישול כאחד.
יחד עם רעייתו פסיה, בנו את ביתם במו ידיהם על המגרש שקנו בלב הכרמים, מחוץ לאזור המושבה (רחוב בלפור).
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל זימון לצבא התורכי.
בשל תנאי השירות הקשים, ערק והסתתר בפרדסים אולם נתפס ושירת כחייל שירותים באיסטנבול. מששוחרר, בשנת 1919, צעד ברגל לארץ ישראל.
בביירות הצטרף לשיירת גמלים שאתה הגיע לטבריה ומשם חזר לראשון לציון.
"לביתו הגיע בתחילת 1920 כשהוא לבוש קרעים, רגליו עטופות בסמרטוטים, והוא באפיסת כוחות מוחלטת" כותב נינו טל כהן בעבודתו המקיפה על המשפחה.
שלמה טפר חזר לעבודתו בבניית תנורים.
משבגרו בנותיו, עברה המשפחה לירושלים וחייתה שם בשנים תר"פ-תרפ"ד, 1924-1920, לצורך לימודיהן של הבנות ולאחר מכן חזרה לראשון לציון, בה נפטר בשנת 1929 והובא לקבורה בבית הקברות הישן.
מקורות
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-2
מרשם תושבים, (לויטה), תרפ"ו-תרפ"ז,1926 -1927, ארכיון המוזיאון, 1.02.2.1-6
