כהן שמעון

שנת לידה: תרצ"ח 1937

מקום לידה: ראשון לציון

שנת עלייה:

שנת הגעה למושבה:

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: פסנתרן, מלחין ומעבד, מנצח

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה:

מקום קבורה:

שמעון כהן נולד בראשון לציון, נין למייסדי העיר. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה. בוגר האקדמיה למוסיקה על שם "רובין" בתל אביב. למד הלחנה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ ופאול בן חיים ופסנתר אצל אמה גורוכוב. החל את דרכו כמלחין, פסנתרן ומנצח ב"קול ישראל", שיריו ועיבודיו הם מנכסי צאן ברזל של הזמר העברי, עיבודיו הביאו את מיטב שירי הזמר העברי אל הבמות החשובות בארץ ובעולם, (כשהבולטים ביניהם אירועיי ההוקרה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית למלחינים סשה ארגוב ומשה וילנסקי בהגיעם לגבורות). תחנות הרדיו והטלוויזיה על רשתותיהן השונות הביאו ומביאים את שלל העיבודים בתכניות רבות ומגוונות . תיזמורי המופת שלו הופיעו באלבומי תקליטים ותקליטורים ובהם שהיו אבן-דרך ב"קלסיקה" של הזמר העברי, פסטיבלי הזמר , פסטיבלי הילדים ושיריה המפורסמים של הזמרת אסתר עופרים "היו לילות", "רקפת", "ציוניוני הדרך" ושיר "הרעות". בשנת 1967 יצא לראשונה תקליט ובו אוסף נעימות ישראליות בעיבודו ובנגינתו של בפסנתר, בלוויית התזמורת הסימפונית "ירושלים" שנקרא "נעימות זהב לפסנתר". הביצוע הוירטואוזי הבולט בו הוא הלחן "כלניות" שהפך להיות הסמל המסחרי שלו . משנת 1960 שימש למעלה מעשרים שנים פסנתרן ומנצח של הזמרת שושנה דמארי. בנוסף היה נחשון בהחייאת שירת הלדינו והבאתה לעולם הקונצרטים תוך שיתוף הפעולה עם יהורם גאון, מה שהביא להכרתה ופופולריותה. להזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית כתב את יצירתו "רומנסרו". מדובר ברפסודיה לתזמורת המושתתת על רומנסות ושירי עם של יהודי ספרד אשר בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית בניצוחו וזכתה להצלחה רבה . יצירתו "רישומים ירושלמיים", שהוזמנה על ידי המנצח לאונרד ברנשטיין לחנוכת בריכת הסולטן בירושלים נוגנה על ידי התזמורת הפילהרמונית באותו מעמד וזכתה להצלחה. בהמשך נוגנה היצירה אין ספור פעמים בעולם. לציון שישים שנים למדינת ישראל אף בוצעה בשישה קונצרטים בתזמורת פילדלפיה . בשנת 1982 במלאת מאה שנים לראשון לציון, כתב את היצירה "מחולות לחג" – סוויטה כוריאוגרפית לט"ו באב. ובמלאת 100 שנה לבית הספר "חביב" בראשון לציון, (בשנת 1986), כתב את היצירה "אביב חיי"– תמונות ילדות מבית הספר, בו למדו כל ילדי המושבה. היצירה בוצעה על ידי התזמורת הסימפונית "ירושלים"בניצוחו . באותה ההזדמנות הועלתה לראשונה ההצעה להקים תזמורת בראשון לציון , ובשנת 1998, בשיתוף עיריית ראשון לציון קמה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון. בשנתה הראשונה לנגן היה זה בניהולו המוסיקלי ובניצוחו של שמעון כהן. בהמשך, בשיתוף עירית אשדוד הקים שמעון כהן את התזמורת הסימפונית אשדוד והיה מנהלה המוסיקלי ומנצחה במשך שנתיים. משך שנים רבות חינך שמעון כהן דורות של מוזיקאים ומשנת 1993 הוא מלמד תיזמור וזמר ישראלי בבית הספר הגבוה למוזיקה "בוכמן-מהטה" באוניברסיטת תל-אביב על כל אלה שמעון כהן קבל את הפרסים הבאים: פרס "עיל"ם" ו"אשכולות" על מפעל חיים, פרס "אנגל" מטעם עיריית תל אביב, פרס "פסטילדינו" על מפעל חיים לשירת לדינו, פרס מיוחד מדירקטוריון אקו"מ , על לחניו, עיבודיו לטובי הזמרים שלנו, בנימוקי הדירקטוריון נכתב כי הפרס ניתן על "נגינת הפסנתר הווירטואוזית שלו ויצירותיו לתזמורות סימפוניות, למקהלות ולהרכבים קאמריים." פרס ע"ש אריק אינשטיין של משרד התרבות למפעל חיים. כן אות "גיבור תרבות" של התיאטרון הלאומי "הבימה".

מספרים ש...

שמעון כהן מספר שכאשר שמע את פולה הירש מנגנת בכינור בגן קלרה, קיבל את ההשראה להיות מוסיקאי.