סלומון זליג

שנת לידה: תרמ"ג 1883

מקום לידה: רוסיה, אודסה

שנת עלייה: תרנ"ו 1896

שנת הגעה למושבה: תר"ס 1900

מקום מגורים במושבה: בתי העץ ברח' נחמה

עיסוק: מכונן

שנת עזיבה:

לאן עזב:

שנת פטירה: תשט"ו 1956

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

שייכות לקבוצות:
מתיישבי נחלת יהודה

זליג סלומון נולד באודסה, רוסיה. בן 17 עלה לארץ יחד עם אחיו הצעיר דב (התרנ"ו, 1896). תחילה התגורר ביפו, שם עבד בבית המלאכה של וגנר. כאשר עבד ביפו הכיר את שרה שכטר ונשא אותה לאישה. משם עבר לפתח תקווה ולבסוף התיישב בראשון לציון. עבד כמכונאי ביקב והתגורר בבית אחד האיכרים, בהמשך, עבר עם משפחתו להתגורר ב"שלאש" (צריפים הסמוכים ליקב). מאוחר יותר קנה אדמה בנחלת יהודה והיה בין ראשוני המתיישבים בה. מחשש שיגוייס לצבא התורכי, עזב למצרים ומשם לארצות הברית, משם שלח כספים למשפחתו שנשארה בארץ. בתום מלחמת העולם הראשונה שב ארצה ובשנת התרפ"ג, 1923, קיבל ממועצת ראשון לציון אישור חכירה לאספקת המים למושבה, קיבל על עצמו את האחריות על הבארות ועל מערכת הצינורות שאפשרו חלוקה סדירה של המים. בהמשך, החזיק במשרה מטעם חברת החשמל לצורך הפעלה אוטומטית של הבארות.

מספרים ש...

משגדלו ילדיהם התאומים של זליג ושרה סלומון, התלבטו ההורים היכן ילמדו: האם בתלמוד תורה שבמקום מגוריהם בנחלת יהודה או בבית הספר המודרני והמתקדם בראשון לציון. למרות המרחק, נבחר בית הספר (חביב). אביהם נהג ללוות את בניו בדרכם לבית הספר טרם לכתו לעבודתו ביקב אשר במושבה. יום אחד, מספר צביקה זהבי, (מפיו של אהרונצ'יק מוותיקי נחלת יהודה) אמרו הילדים לאביהם: "חמור אחד יכול לפתור לכולנו את הבעיות. בבוקר נרכב שנינו לבית הספר ובצהריים נחזור. את החמור נקשור סמוך לגדר בית-הספר שסביבה צומח עשב רענן. החמור יאכל להנאתו ואנו נרכב להנאתנו הלוך וחזור ואתה אבא תהיה משוחרר מללוות אותנו לפני העבודה הקשה ביקב.". וכך היה. נרכש חמור והיה ל"פרייבט" הפרטי של המשפחה...