בשארי סעדיה

שנת לידה: תרנ"ה 1895

מקום לידה: תימן

שנת עלייה: תר"ע 1910

שנת הגעה למושבה: תרע"ב 1912

מקום מגורים במושבה:

עיסוק: חקלאי, מורי, שו"ב (שוחט ובודק)

שנת עזיבה: התר"פ 1920

לאן עזב: נחלת יהודה

שנת פטירה: תשמ"א 1981

מקום קבורה: ראשון לציון, ישן, גני אסתר

שייכות לקבוצות:
מתיישבי נחלת יהודה

סעדיה בשארי נולד בתימן. בן חמש התייתם מאביו. בן 14 הוסמך להיות שוחט ושנה לאחר מכן נשא לאישה את יונה והשניים עלו לארץ. תחילה התיישבו ביפו ובשנת התרע"ב, 1912, עברו לראשון לציון, כאן עבד כפועל חקלאי ובבניין. בהמשך, בשנת התר"פ, 1920, ולאחר מאמצים רבים ובזכות היותו שוחט, קיבל חלקת אדמה בנחלת יהודה, שם שימש שוחט מוסמך (עקב מחלוקות באשר לכשרות השחיטה התימנית נזקק לאישורם של הרבנים קוק ועוזיאל.) בנוסף, כיהן כ"מורי" ועבד גם בבניין. במסגרת פעילותו הציבורית, כיהן בוועד המושב וכנציג התימנים באזור שעל זכויותיהם נאבק. יזם והקים מניין תימני-ספרדי בבית הכנסת ואת ספר התורה לבית כנסת זה תרם יצחק בן צבי (לימים נשיא המדינה) שאתו היה מיודד.